ההתפתחויות האחרונות בבינה המלאכותית מעלות המון שאלות איך ה-Ai הולך להשפיע על חיינו. כל יום נולדים יישומים חדשים שבאים להקל עלינו או להחליף אותנו בעבודה.
אם כרגע נשים את המחשבות האובדניות בצד ונתרכז בעולם הגיימינג, הכול עוד בחיתולים.
בזמן שבשנים האחרונות הייתה קפיצה משמעותית ביכולות הגרפיות של המשחקים והמפתחים עבדו על עלילות מפותלות ומרתקות צץ לו ה-Ai ״החדש״ שיכול בקלות לאחוז במושכות של התחום הזה ולקחת אותנו לחוויה חדשה לגמרי.
הנה מספר דוגמאות:
במשחק לחימה למשל, כשאתה מת והולך להתחיל שוב את אותו השלב, ה-Ai של המשחק משנה משהו בכמות או במיקום של האויבים כדי שלא תתרגל למיקום שלהם כשתשחק שוב את השלב ואז הכול יהיה צפוי.
אבל מה אם, החלל שמשחקים בו ישתנה? העיצוב פנים, הנוף, הארכיטקטורה של המבנים, המוזיקה, התווי פנים, אפילו האיסטר אגס… והעלילה תתאים את עצמה לסגנון המשחק שלך.
מה אם המשחק אף פעם לא יגמר? ואני לא מדבר על העונה החדשה של פורטנייט, תוך כדי המשחק ייכתב עוד פרק שמותאם למידות השחקן שמשחק בו, אולי אפילו ז׳אנר אחר של משחק ובו זמנית וייווצרו מפות ואויבים או חברים חדשים. בעצם המשחק כל הזמן ישפר את עצמו כדי שאף פעם לא נפסיק לשחק בו.
תחשבו על משחק שמעביר את השחקן חוויה פסיכולוגית, השחקן שהיה רגיל לבחור את דרגת הקושי במשחק, יוכל מעתה לבחור עד כמה המשחק הולך לשחק בו. ז״א כמה ה-Ai של המשחק הולך להתאמץ ולהקשות על השחקן במשחק. המשחק יוכל ללמוד על השחקן תוך כדי השימוש ולבנות לו פרופיל פסיכולוגי בו הוא יוכל להשתמש כדי לבדר את השחקן או לחלופין להתעלל בו, תלוי מה הגדרתם בהתחלה.
בשנות ה-80 יצא משחק שקוראים לו Larry והמטרה במשחק הייתה לקיים סקס עם אישה. במפגש עם הנשים במשחק, היית צריך לענות על מספר שאלות בשיחה עם אותה בחורה, אם היית עונה את התשובות הנכונות, הייתם מתקדמים לשלב הבא.
אז איך יראה משחק כזה עכשיו? זה כבר לא לבחור תשובות משאלון אמריקאי, זה לשוחח.
ובשיחה, המערכת יודעת להקשיב לתשובות שלנו, לטון הדיבור, לביטחון, להיסוס, כמה קשה זה יהיה להתקדם לבסיס הבא? ואיך נרגיש עם עצמינו אם לא נצליח?
והאם בהמשך אנשים יעדיפו לשוחח עם דמות מלאכותית במקום עם הבן/בת זוג שלהם?
ישנם כבר הדגמות לטכנולוגיית NPC – Non-Player Character שבה אפשר לקיים שיחה שוטפת עם דמות וירטואלית.
זוכרים את הסרטCherry 2000 עם מלאני גריפית׳? זה על בחור שחי עם רובוטית דמוית אישה שנהרסת בגלל קצר חשמלי ממים. מלאני עוזרת לו למצוא את המודל הרובוטי של הבת זוג שלו Cherry 2000, כי כבר לא מייצרים את הדגם הזה באזור שהוא גר בו. ספויילר – בסוף הוא מוותר על הרובוטית ובחר במלאני. אבל זה רק סרט, מי מאמין לזה…
ופה נשאלת השאלה, לשוחח עם בוטית שממש מבינה אותי, עדיין נחשב למשחק?
אנשים כבר עוקבים אחרי דמויות וירטואליות בטיקטוק ובאינסטגרם. לפעמים זה במודע ולפעמים התמונות כל כך אמינות שכבר אי אפשר להבדיל בין תמונה אמיתית ל-ai. מכירים את זה שאנשים שעברו כמה מערכות יחסים לא מוצלחות אומרים שהם לא בנויים לזוגיות? בואו נגיד שהם עוד לא מצאו את האחד/אחת, אז למה בעצם הם צריכים להישאר בודדים?
בכל מה שקשור לבינה מלאכותית, אני משוכנע שמפתחי המשחקים במרוץ נגד השעון כדי להביא את הדבר הבא, אבל האפשרויות אין סופיות. אם עוד לא הוגדרו חוקים ברורים למה מותר ומה אסור מי יודע עד כמה ילכו רחוק עם היכולות של הבינה במשחק? אם מפתח יצטרך לבחור בין בינה מוגבלת ומפוקחת שפעולותיה מדודות לבין בינה חופשית יותר שתעביר את השחקן חוויה יותר אדג׳ית ומעניינת, אך גם פחות צפויה, מה הוא יבחר לעשות? כמה שליטה תהיה לו על ההתפתחות במשחק והאם יצאו גרסאות פרוצות לאותו משחק שיבטלו את כל המגבלות של הבינה?
וכמו שיש היום משחקים עם דירוג גיל שמגבילות את המשחק, כדי שילדים לא יחשפו לתכנים פוגעניים, יהיה גם דירוג לבינה מלאכותית שנע בין מוגבלת מאוד למשוחררת ולא צפויה
ונצטרך לחתום על הסכם משפטי שאומר שכל נזק פסיכולוגי שיגרם במהלך המשחק הוא באחריותנו.
אז, במה הייתם בוחרים לשחק?